בלב אזור תעשייה נטוש ליד כרמיאל, בין מוסכים ישנים ובתי מלאכה ריקים, הסתתרה דירה קטנה – דירה 4 – דירה דיסקרטית בצפון שהפכה לאגדה אורבנית בצפון.

מבחוץ, היא נראתה כמו כל דירה מאולתרת באזור: תריס שבור, קיר מתקלף ודלת מתכתית חורקת. אבל בפנים? עולם אחר לגמרי. שטיחים פרסיים רכים, תאורה חמימה, ניחוח עדין של וניל ויין אדום… ואף אחד לא ידע מי באמת עומד מאחוריה.

המקומיים קראו לה "הדירה של הלנה". הלנה, כך מספרים, הייתה אישה מסתורית שהגיעה מצרפת לפני כמה שנים – גבוהה, לבושה תמיד בשחור, ומדברת עברית במבטא קליל. היא נעלמה באותה פתאומיות שבה הופיעה, אבל הדירה נשארה. ומאז – היא שירתה מטרות אחרות, דיסקרטיות מאוד.

פעם בשבוע, היה עובר שם בחור צעיר בשם רועי – עובד הייטק מהקריות, שחיפש שקט מהרעש של חייו המושלמים לכאורה. ופעם אחרת – רופאה ממרכז רפואי סמוך, שנכנסה בסערה ויצאה מחויכת. איש לא שאל, איש לא שפט. זה היה החוק הלא כתוב של דירה 4.

אבל באחד הלילות – הופיע שם אדם בשם איתן, בלש פרטי לשעבר, שפרש לאחר שתיק מסובך נגמר רע. הוא שמע על הדירה, אבל לא מתוך סקרנות – אלא בגלל שמועה על תיק שנשכח שם. תיק שהכיל מידע על לקוחות בכירים, אנשי ציבור – סוד שמישהו ניסה לקבור.

איתן החל לבקר בדירה בזהות בדויה, התקרב למנהלת המקום – אישה בשם לירי – ובמהרה התאהב. בין הסדינים, השיחות המאוחרות והיין, האמת התחילה לטפטף.

התברר שהדירה לא הייתה רק מקום למפגשים אינטימיים, אלא גם מקלט רגשי לאנשים שלא יכלו להיות מי שהם באמת בשום מקום אחר. לירי ניהלה את המקום בזהירות, מתוך רצון לא לשפוט, אלא לשמור – גם על הסודות וגם על הלבבות.

אבל ככל שאיתן חקר יותר – הוא הבין שהתיק שהיה מחפש בכלל לא היה מסמך – אלא אמת רגשית. האמת שהאהבה, גם אם היא מתחילה בדירה דיסקרטית, יכולה להפוך לאמת גלויה.

בסופו של דבר, הוא נשאר. לא כבלש, לא כלקוח – אלא כבן זוג. והדירה? היא הפכה ליותר מסתם מקום סודי. היא הפכה לבית זמני למי שמחפש רגע של אמת בעולם מלא מסכות.