הי הי,

שמי אורית, ואני נערת ליווי. אני שוכרת כמה דירות דיסקרטיות. השכרה של דירות דיסקרטיות בתל אביב עשויה להיות מאתגרת, כאשר עסקינן אודות להישאר מתחת לרדאר. כשמחפשים לשכור דירות דיסקרטיות קיימים כל מיני שיקולים שיש להביא בחשבון כדי להבטיח שאנחנו ושהחפצים שלנו יישארו בטוחים ומוגנים. צריך לקחת בחשבון גורמים כדוגמת – מערכות בקרת כניסה, מנעולים, מצלמות אבטחה, תאורה וגם אמצעי אבטחה. והיום אשתף  אתכם עם סיפורים של נערות ליווי –

אני כבר לא נערת ליווי (ראיתי רק כמה לקוחות והחלטתי שאני מעדיפה להרוויח כסף בדרך הרגילה) אבל הנה הניסיון הראשון שלי. נרשמתי לאתר נערות ליווי ומצלמות, בן זוגי לא יכול היה ללוות אותי לפגישה אז קיבלתי את החבר הכי הומו שלי שיסיע אותי. והייתי מאוד עצבנית. שאלתי אותו אם יש משהו מיוחד שהוא רוצה שאלבש, והוא אמר שהוא רוצה אותי בבגדי יומיום וללא איפור. כמובן שלבנים אין ממש מושג איך בנות נראות בלי תפר של איפור אז שמתי בסיס, סומק ומסקרה ושמלת קיץ חמודה. הבחור היה בסביבות גיל ארבעים (הייתי אז בת שלושים) והוא רצה בעיקר להתמזמז ולהתכרבל. משום מה הוא כיסה את עצמו בטלק שהיה מוזר, והוא לא היה מושך מה שהקשה עליי להתגרות אך הוא נראה מאוד שמח. הדבר שהפתיע אותי קצת הוא שהוא כל הזמן דיבר על כמה שאני צעירה ושאל אותי לשמי האמתי כמה פעמים (היה לי שם בדוי מסיבות ברורות). נרתעתי מלתת לו את השם האמתי שלי ובמקום זה פשוט נתתי לו שם בדוי אחר – אמרתי לו ששמי האמתי הוא אלכסה, אבל החברים שלי קראו לי אלי והוא קרא לי אלי לשארית הפגישה . לאחר מכן, כשהייתי עשירה יותר בחמש מאות ₪ במשך שעה של "עבודה", הרגשתי מועצמת באופן מוזר.

 

הייתי בת שלושים ואחד, בדיוק סיימתי תואר ראשון במגמה שלא תכניס לי כסף. עברתי לגור עם ההורים שלי והיה בספירלה מטה. פרסמתי באינטרנט שירותי ליווי באלף ₪  לשעה, לא היה לי מושג לגבי תעריפים ועדיין אין לי אבל מהשרשור הזה זה נראה גבוה) ופגשתי למחרת בלילה בביתו למשך ארבעים וחמש דקות מוסכמות. ישבנו על הספה ודיברנו קצת. הוא ניהל עסק קטן, גרוש, עם עודף משקל, בן חמישים ושלוש. ממש רגיל ודי נחמד, למעשה. הוא לקח אותי לחדר השינה והיו נרות דולקים ובקבוק סיכה על שידת הלילה. לא הייתי מנשקת אותו לזמן מה, אבל הוא נראה בודד אני מניחה? בסופו של דבר עשיתי זאת. (טיפשה, כנראה.) הוא שם קונדום ופוצצתי אותו לזמן מה, אבל הוא לא נשאר קשה בעקביות. טיפסתי ורכבתי עליו והוא לא הגיע עד שנגמרו ארבעים וחמש הדקות. אהבתי אותו, אז המשכתי עד שהוא סיים – אולי עוד 20 דקות? לא חייבתי אותו על התוספת. לא נהניתי מזה כמו שאני נהניתי עם בן זוג קבוע, אבל זה לא היה רע. אחרי שסיימנו הוא הודה לי והתחבקנו. הוא הציע שבפעם הבאה יכין ארוחת ספגטי ונוכל לאכול ולהכיר אחד את השני. זה לא היה גרוע כמו שציפיתי, ולא הייתי בטראומה, אבל לא עשיתי את זה שוב. אני לא בטוחה למה. הוא שלח לי הודעה מספר פעמים לאחר מכן ובסופו של דבר אמרתי לו שעברתי דירה….