גוד מורנינג טו אוורי בודי,

מה המצב חברים וחברות? קוראים לי גו'לי, ואני בת שלושים ושלוש, וכבר יותר מאחת עשרה שנים שאני נערת ליווי. כאשר הצטרפתי לסוכנות הליווי שלי בהתחלה, לא היו לה בכלל דרישות מיוחדות ממני, המראה המעולה שלי הספיק לה, היא רק דרשה שאשכור אחת או שתי דירות דיסקרטיות. לא הבנתי מה הקטע? למה אני בדיוק צריכה לשכור אחת או שתי דירות דיסקרטיות?

ואז הגיע ההסבר המשכנע למדי. דירות דיסקרטיות מאובזרות במנעד נרחב של כל מיני פריטים שאמורים להנעים לי וללקוחות שלי את זמן השהות בהן. אין צורך בכלל לעשות התאמות, יש באותן דירות דיסקרטיות הכול מכל. ובואו ונשמע את הסיפור שלי –

העבודה הראשונה שלי הייתה לקוח פרטי, והייתי רגועה לגמרי בדרכי לשם ובמהלך, רק כשנכנסתי למונית כדי לחזור הביתה התחלתי לבכות. אפילו לא הייתי מוטרדת, זה היה פשוט לא רצוני. חודשיים לאחר מכן הצטרפתי לסוכנות הליווי בלילה הראשון שלי הם נתנו לי את הבחור הזה שהפך להיות הקבוע הראשון שלי, תמיד הזמין שעתיים ואף פעם לא נשארתי יותר משעה אתו. העבודה השנייה של הלילה הייתה במשרד באחוזה תעשייתית ישנה, גבר נשוי מאוד ועוד מלווה. היא הייתה ממש נחמדה ומרגיעה ועזרה לי להתגבר על המבוכה הראשונית.

 

שאר הלילה פשוט ישבתי במכונית עם הנהג שלי, דיברתי על מלחמת העולם השנייה והקשבתי לפליי ליסט שלי. רוב הזמן אפילו נהניתי. אך עדיין תמיד יש לי פרפרים בנסיעה לשם. אני חושבת שזאת הייתה הציפייה לא לדעת מי הלקוח, הוא יכול להיות נחמד באמת או שהוא יכול להיות אידיוט גמור.

במפגש אחד, הלכתי לבית מלון יוקרתי, הלכתי בעצבנות דרך הלובי, בתקווה שנראיתי כאילו אני שייכת לשם, ולא כמו מה שבאמת הייתי שם. הייתי עצבנית כל הנסיעה במעלית לחדר שלו. אני הולכת לחדר של הלקוח, דופקת קלות בדלת. הלקוח פותח את הדלת, אומר – "היי, ג'ולי?" וכמו אידיוטית אני עונה עם השם האמתי שלי. צחקנו על זה אחר כך. זה היה מהיר, רק רבע שעה. הלקוח היה מנומס ונקי. באזור לעסקים.

 

בסופו של דבר ראיתי אותו עוד כמה פעמים במהלך השנים, תמיד מאוד נחמד. קיבלתי טיפ נוסף על התעריף השעתי, שתמיד היה מוערך וגרם לי לבחור לראות אותו על פני לקוחות אחרים בעתיד. יש לי עוד עשרות סיפורים אם מישהו מעוניין לשמוע…