"האבא שלך כבר לא דאג לעונתי הרבה זמן" פנתה אליי בקול מאשים "אתה יודע, לא זיין אותי" המשיכה והסבירה כאילו הייתי ילד קטן ולא סטודנט שנה ראשונה בהנדסה שכבר לא גר בבית "מרגע שבישרתי לו שאני בהריון הוא לא נוגע בי" התלוננה בפני כאילו אני החברה הכי טובה ולא הבן שלה "חיבוק קטן, כן" הוסיפה "נשיקה, רק נגיעה מרפרפת על השפתים, כאילו שהריון זאת מחלה מדבקת, אבל את הדבר האמיתי, זיון חזק וטוב, לדאוג לעונתי… זה לא!"

"אסור בהריון!" מהרתי להגיב בנחרצות, מגן על אבא שלי, חוזר על מה ששמעתי בהריון של גיל מאמא שלו, סבתא בז'ז'ינה.

"רואים שאתה הבן שלו" צחקה ממני "סבתא בז'ז'ינה רק חיפשה סיבה לברוח מסבא דוד, הבעל שלה" התלהבה "פריג'ידר, זה מה שהסבתא שלך, רק שלא יגע בה" נשמה נשימה עמוקה והמשיכה במתקפה "אתה יודע למה לאבא שלך יש רק אחות אחת?" שאלה "כי רק פעמים היא נתנה לו!" ענתה בלי לחכות את התשובה המוכרת שהיתה מוציאה כל פעם את אבא שלי מדעתו "היא המציאה את זה!" הוסיפה "שאלתי את ד"ר מיכל, הרופאה שלי, והיא אמרה שזה שטויות במיץ עגבניות, דעות קדומות, שכל זמן שאפשר- מותר!"

"אז מה את רוצה ממני?" התרעמתי "כשאבא יחזור מחו"ל תגידי לו, אני בטוח שהוא"

"רן!" ככה היא קוראת לי כשהיא עצבנית, כשהכל בסדר זה רני, "הוא יודע! דיברנו על זה" קטעה אותי "אבל אתה מכיר את אבא שלך, מאמין לסבתא בז'ז'ינה יותר ממני" התלוננה "אני לא מתוחזקת! זה מה שאני, אשה לא מתוחזקת! מה שאני צריכה זה איזה זיון טוב, שישמנו לי קצת את המנוע" חזרה לשפתה הגסה כמו תמיד כשהיא מתעצבנת ואני הסמקתי במבוכה.

"אני מכין קפה, רוצה?" ניסיתי לשנות נושא, לברוח, בכל אופן לא נעים לי, לא רוצה להכנס ביחסים בינה לבינו.

"כן" אמרה "נס עם חלב חם וכפית סוכר דמררה, יש בארון שליד המיקרוגל" הוסיפה כאילו שאני לא יודע "ותביא גם עוגיות, פתי-בר!" פתי-בר, זה מה שהיא אוהבת וזה מה שאכלנו כל החיים, עוד ירושה שהביאה מהקיבוץ., דירות דיסקרטיות בחיפה טיפוסית.

"מטומטם!" קיללתי את עצמי במטבח "ראש כרוב! בשביל מה היית צריך את זה? למה הצעת לו שכל יום תבוא ותהייה עם אמא? שכשהוא נוסע להציג בתערוכה באמריקה אתה תעזור לה לרחוץ ולהשכיב את גיל?" הכיתי על חטא "מה היא ילדה קטנה? אתה 'יד שרה'?? וחוץ מזה, מה אתה נכנס אתה לשיחות על מין? אז מה אם מיקי זיין את אמא שלו? זה לא אומר שזה מותר, ראבק, היא אמא שלך וזה גילוי עריות!"

ישבנו ושתינו, שוב שותקים, כשלא הייתי אמא שלי שמה את ההופעה של לאונרד כהן בלונדון ב-DVD, יודעת שאני מת עליו, שהוא עושה לי את זה.

"תגיד רני" פנתה אלי אחרי שהתמכרתי למוזיקה המוכרת "נכון שאתה ואבא… כשאתם לא מסכימים על משהו, למשל איזה משחק תשחקו בפלייסטיישן, אתם מטילים מטבע?"

"מטבע הוגן" תקנתי אותה, נזכר פתאום בשעורי הסטטיסטיקה שכל כך שנאתי, "כן, למה?"

"ואם אנחנו לא נסכים על משהו גם תסכים שנטיל מטבע?" המשיכה, מתעלמת משאלתי.

"כן, בתנאי שיהיה מטבע הוגן" חזרתי שוב על הבדיחה וצחקתי, עדיין לא מבין להיכן היא חותרת, "למה?"

"כי אני רוצה שתתחזק אותי!"