עד לפני כחמש שנים הייתי נערה קיבוצניקית פשוטה, "ילדה טובה" מה שנקרא. בצעד אמיץ עברתי לעיר הגדולה, בניסיון "לחיות כמו הגדולים". אני באה ממשפחה משכילה ביותר, וכסף ממש לא חסר לנו. הוריי ממנו את הלימודים שלי במכללה פרטית, ודאגו לכל מחסור. לא הסתגלתי במהירות לחיי העיר, למרות שניסיתי לאמץ לחיקי את השינוי באורח החיים שלי בכל כוחותיי. באיזה שהוא שלב מיציתי את כל מה שהוריי נתנו לי, ונכנסתי לחובות גדולים. גדולים מדי. התביישתי לפנות להוריי, שרק לפני חודשיים העבירו לחשבון הבנק שלי עשרים אלף ₪, שנגמרו חיש מהר, ולכן חיפשתי מוצא.
ביום בהיר ורענן נפגשתי עם סטודנטית מהכיתה שלי. בחורה שקטה, שנראית מיליון דולר, כמעט כמוני. לאחר שיחת סמול טוק קטנה, היא התוודתה בפניי שהיא עובדת בתור נערת ליווי, ושהיא מרוויחה המון כסף! לפתע נפתחו כל הצ'אקרות שלי, והבנתי בדיוק מה עליי לעשות עם החיים שלי. שאבתי ממנה ממש בכוח את כל האינפורמציה שהייתה דרושה לי, וכבר באותו היום יצרתי קשר עם חברת ליווי.
נציג החברה היה אדיב ומיד קיבל אותי לעבודה. ניסיתי לברר איפה נפגשים עם הלקוחות, וקיבלתי מענה שנפגשים עמם או במשרדי החברה או בבתי מלון ובצימרים. מכיוון שהדבר האחרון שרציתי שההורים שלי ישמעו על העיסוק שלי, או לחלופין מישהו מהמקורבים שלי, חיפשתי אחר פתרון אחר.
גלשתי קצת באינטרנט והתוודעתי לעולם המופלא של דירות דיסקרטיות. הדירות הדיסקרטיות הרבה יותר דיסקרטיות או חשאיות מאשר לתת שירותים בבתי מלון, ויהיו מפוארים כאשר יהיו. בבתי המלון יש מצלמות, יש בהם שוערים בכניסה, והם שואלים שאלות, הרבה שאלות. כל זה פוגע בפרטיות שלנו, של נערות הליווי, ומסכן אותנו בחשיפה של הזהות האמתית שלנו בפני כל. כמו כן, הדירות הדיסקרטיות הרבה יותר אינטימיות, והאווירה בהן פשוט מחשמלת ומעודדת מיניות.
נערות הליווי שעובדות אתי, כולל אנוכי, מנהלות את העסק הקטן שלנו מתוך דירות דיסקרטיות. מדובר במקום מאוד חשאי ששומר על הפרטיות שלנו, מקום נקי, מחוטא וחביב מאוד. כל נערות הליווי שעובדות אתי אינן צורכות אלכוהול או סמים, חלילה, ואנו לא מרשות לאף גבר להכניס אותם לדירות הדיסקרטיות שלנו. היחסים שלנו עם הלקוחות שלנו מלווים בלי מערכות יחסים פוגעניות, אלא בכבוד הדדי, כיבוד האחד של השניה. אנו מנהלות את הביזנס שלנו מתוך שיקול דעת מדוד ובזהירות רבה.